|
סקרי עמדות
ארגוניים נהפכו זה מכבר לפרקטיקה שכיחה מאוד, ואין כמעט
ארגון גדול ואף בינוני אשר אינו מאמץ אותה במתכונת זו או
אחרת. זאת מאחר והסקרים מהווים אמצעי יעיל ואפקטיבי מאין
כמוהו "להאזין" לעובד וללקוח, וכן לחוש את הדופק הארגוני.
יתירה מזו שאלון וסקר הבנויים ומנותחים היטב מאפשרים לגלות
דפוסים נסתרים מהעין ולנקוט בפעולות המתבקשות
בניגוד לתפישה
הרואה בסקר כלי "סובייקטיבי" במהותו ביחס למדדי
Hard Data , ניסיוני מראה שההיפך הוא הנכון. אם לדוגמא
רוצים לבחון שביעות רצון עובדים, מה יותר "אובייקטיבי"
מאשר לשאול אותו ישירות על כך? כל מדד Hard Data אשר ינסה לבדוק את שביעות רצון העובד
ייתקל בהכרח בסוגיות של מהימנות ומשתנים מתערבים
עשרה דגשים בגישתי
לבניה וניתוח של סקרי עמדות
1.
השאלון
בנוי על מודל של משתנים תלויים המייצגים
את "השורה התחתונה" אשר הארגון מעוניין בה, ומשתנים
מסבירים המייצגים את המנופים אשר הארגון צריך להפעיל ע"מ
להשפיע על "השורה התחתונה"
2. "אומנות" בניית השאלון תחתור לאזן בין
התוכן הנדרש לבין בהירות ונוחות המילוי. שלא תהיה טעות,
מדובר אכן בסוג של "אומנות"...
3. מעבר ל"צילום מצב"
באמצעות כלים של סטטיסטיקה תיאורית (ממוצעים,
התפלגויות...), ניתן דגש רב לניתוחים "מכווני פעולה"
המתבססים על בחינת קשרים בין המשתנים התלויים לבין המשתנים הבלתי תלויים המיוצגים
ע"י כלל השאלות
4.
הניתוח כולל 2 תרשימים
ייחודיים
אשר מכוונים לסדר העדיפות המתבקש בנקיטת פעולות בעקבות
הסקר ( High Low
ו- SplitIndex©)
5.
קיבוץ עשרות השאלות
למספר ממדים (לא מדדים!) מצומצם באמצעות ניתוח גורמים
סטטיסטי, מאפשר מיקוד ובהירות של הניתוח, ותורם ליצירת
שפה ארגונית בכל הקשור לניהול המשאב האנושי
6.
לכל אורך הניתוח, מודגש הצורך לבחון את התוצאות
"בפרופורציות הנכונות", בהתבסס על הניסיון מארגונים אחרים
המגובה בנתוני בנצ'מרק בארץ ובעולם
7.
כמו כן מודגש לכל אורך
הדרך שיש לקשור את המשמעויות המיוחסות לתוצאות ולתכניות
הפעולה הנגזרות,
לאסטרטגיה של הארגון : לדוגמא, ארגון חייב לבחון את אחוז העובדים
המאוד מרוצים (ציון 5) ולא רק אחוז המרוצים (ציון 4 או 5) אם
הוא שואף להיות Employer of choice
8.
במידה וניתן לזהות את
העובדים
המוגדרים כ-""טלנטים
, יאפשר הניתוח התמקדות באוכלוסיה קריטית זו ע"מ לבחון מה
יגרום לה להישאר בארגון, בין היתר בהתבסס על מודל Q12 Gallup
9.
ניתוחים אחדים מיוצגים
עם שעונים בעלי שלושת אזורים לפי צבעי הרמזור. תצוגה כזו
מאפשרת להנהלה להבין איפה הארגון נמצא וגם לקבוע את ה"צבע"
בה היא מעוניינת שיהיה בסקר הבא
ע"ג ה- Dashboard
10.
מתן אפשרות ל-2 סוגי
הערות מילוליות (חיוביות ולא חיוביות), מאפשר לתת ביטוי גם
לדברים החיוביים אשר העובדים מעריכים ולחזק אותם
|
